סֶמְיוֹטְיקָה / סֶמְיוֹלוֹגְיָה תיקשורת
לועזית: semiotics / semiology

1. תורת הסימנים והסמלים, העוסקת בתפקודם בשפות טבעיות ומלאכותיות. היחסים שבין הסימנים (המילים) בינם לבין עצמם (שונה מסמנטיקה) ולא ביחסים שבין המילים למשמעותיהן;
2. בפילוסופיה, מדע של חקר תבניות ההתנהגות האנושית בשעת תקשורת מילולית
או חזותית-גופנית;
3. חקר מערכות הסימנים התקשורתיים הטבעיים והמלאכותיים. ההיבטים הנבחנים הם בלשניים, פסיכולוגיים, פילוסופיים וסוציולוגיים.