ניתוח דוחות
חשבונאות וביקורת
לועזית: statement analysis
לימוד והשוואה הנעשים לגבי דוחַות פיננסיים של פירמה, במגמה לעמוד על רמת הביצוע והתנאים שבהם היא פועלת. האמצעים המשמשים לניתוח הם בעיקר יחסים והשוואות פנימיות וחיצוניות. דוחות כספיים מבטאים אומנם את עברה של הפירמה - עבר ניהולי, כספי ותפעולי - אך ניתוחם יכול לתת אינדיקציות גם לגבי העתיד. הניתוח נעשה הן לגבי יחסים פיננסיים פנימיים בנקודת זמן ועל פני זמן והן על ידי השוואה עם פירמות אחרות מאותו ענף, הפעולות באותו שוק. נוסף לתמונה פיננסית וכלכלית שוטפת, אפשר לקבל מהניתוח תמונה על היקף פעולות המפעל, כושרו ויעילותו, וכן על המגמות המאפיינות את התפתחותו (במקרה של מפעל גדול, אפשר ללמוד ממאזנו על המתרחש בענף כולו). ניתוח פרטים שונים במאזן מאפשר להשוות את רווחיות המפעל אל מפעלים אחרים בענף (ביחס להון המושקע, ההון העצמי, המחזור ועוד); כן ניתן לבחון את בטחון ההשקעה במפעל, את נזילותו ואיתנותו הפיננסית לטווח קצר ולטווח ארוך. ניתוח הדוחַות צריך לשים דגש על המטרה שלשמה נעשה הניתוח. באופן כללי יש לפחות שלוש קבוצות המתעניינות בדוחַות הכספיים של פירמה. האחת, בעלים או משקיעים; השניה, זכאים, נותני האשראי; והשלישית, ההנהלה. כל אחת מקבוצות אלו מעונינת בניתוח הדוחַות לשם קבלת מידע שונה, ואפילו באופן מהותי. משקיעים מעונינים בעיקר בכושר הרווחיות של הפירמה; נותני האשראי - ביכולת הפירעון של חובותיה; ואילו ההנהלה מעונינת בעיקר בדוח כמכשיר לבחינת עלויות, ויעילות וכאמצעי להגיע להחלטות אינטליגנטיות לגבי דרכי הפעולה. הדוחַות הכספיים מציגים רק נכסים והתחייבויות הניתנים לביטוי בערכים כספיים, שעה שקיימים גם נכסים רבים שאין להם כל ביטוי בספרים וערכם גדול. רואה החשבון ומנהלי החברה יכולים לקבוע את צורתם של הדוחַות כספיים - וזאת במסגרת החוק והעקרונות המקובלים של רואי החשבון - על פי האינטרסים שלהם. למרות זאת, כאשר המגבלות ידועות ומובאות בחשבון בעת הניתוח, ויש התייחסות מצד מנתח הדוחַות לכל החסרונות - ניתן ללמוד הרבה מאוד מהדוחות הכספיים.
חשבונאות וביקורת
לועזית: statement analysis
לימוד והשוואה הנעשים לגבי דוחַות פיננסיים של פירמה, במגמה לעמוד על רמת הביצוע והתנאים שבהם היא פועלת. האמצעים המשמשים לניתוח הם בעיקר יחסים והשוואות פנימיות וחיצוניות. דוחות כספיים מבטאים אומנם את עברה של הפירמה - עבר ניהולי, כספי ותפעולי - אך ניתוחם יכול לתת אינדיקציות גם לגבי העתיד. הניתוח נעשה הן לגבי יחסים פיננסיים פנימיים בנקודת זמן ועל פני זמן והן על ידי השוואה עם פירמות אחרות מאותו ענף, הפעולות באותו שוק. נוסף לתמונה פיננסית וכלכלית שוטפת, אפשר לקבל מהניתוח תמונה על היקף פעולות המפעל, כושרו ויעילותו, וכן על המגמות המאפיינות את התפתחותו (במקרה של מפעל גדול, אפשר ללמוד ממאזנו על המתרחש בענף כולו). ניתוח פרטים שונים במאזן מאפשר להשוות את רווחיות המפעל אל מפעלים אחרים בענף (ביחס להון המושקע, ההון העצמי, המחזור ועוד); כן ניתן לבחון את בטחון ההשקעה במפעל, את נזילותו ואיתנותו הפיננסית לטווח קצר ולטווח ארוך. ניתוח הדוחַות צריך לשים דגש על המטרה שלשמה נעשה הניתוח. באופן כללי יש לפחות שלוש קבוצות המתעניינות בדוחַות הכספיים של פירמה. האחת, בעלים או משקיעים; השניה, זכאים, נותני האשראי; והשלישית, ההנהלה. כל אחת מקבוצות אלו מעונינת בניתוח הדוחַות לשם קבלת מידע שונה, ואפילו באופן מהותי. משקיעים מעונינים בעיקר בכושר הרווחיות של הפירמה; נותני האשראי - ביכולת הפירעון של חובותיה; ואילו ההנהלה מעונינת בעיקר בדוח כמכשיר לבחינת עלויות, ויעילות וכאמצעי להגיע להחלטות אינטליגנטיות לגבי דרכי הפעולה. הדוחַות הכספיים מציגים רק נכסים והתחייבויות הניתנים לביטוי בערכים כספיים, שעה שקיימים גם נכסים רבים שאין להם כל ביטוי בספרים וערכם גדול. רואה החשבון ומנהלי החברה יכולים לקבוע את צורתם של הדוחַות כספיים - וזאת במסגרת החוק והעקרונות המקובלים של רואי החשבון - על פי האינטרסים שלהם. למרות זאת, כאשר המגבלות ידועות ומובאות בחשבון בעת הניתוח, ויש התייחסות מצד מנתח הדוחַות לכל החסרונות - ניתן ללמוד הרבה מאוד מהדוחות הכספיים.
