עלות ועוד חשבונאות וביקורת
לועזית: cost plus contract

שיטת המחרה לגבי חוזה לקנייה (או לביצוע עבודה), שבו מסכים הקונה (או מזמין העבודה) לשלם למוכר (או לקבלן) את העלות העצמית בפועל של ייצור הסחורה, או השירותים, שנרכשו על ידו, בתוספת הוצאות כלליות ובתוספת רווח. הרווח יכול להיות כאחוז מסויים של הפרוייקט המכונה 'עלות ועוד ישיר' (STRAIGHT COST PLUS) או סכום מוסכם קבוע מראש 'עלות ועוד מוסכם' (COST PLUS FIXED FEE CONTRACT). מחירים אלה אינם משקפם בהכרח את מחיר השוק של אותו מוצר או שירות משום שאינם לוקחים בחשבון את מצב ההתחרות בשוק, מגבלות חיצוניות על ההתחרות וכדומה,. בחוזים בהם הרווח הוא אחוז מהפרוייקט אין בשיטה גם גורם להמריץ להקטין את העלות, שכן ככל שתגדל העלות - תגדל הכנסתו. השיטה נהוגה בעיקר לגבי עבודות שלא ניתן להעריך את עלותן מראש השיטה ידועה בשמה הלועזי - קוסט פלוס.(לדוגמה: עבודות פיתוח, ייצור דגם חדש של מכונה וכדומה).