הכנסה מראש חשבונאות וביקורת
לועזית: income in advance

כספים שנתקבלו בתקופת חשבון אחת, אבל הם מתייחסים להכנסות השייכות לתקופת חשבון בעתיד. לשון אחר: תשלומים שנתקבלו בעין בעד מצרכים או שירותים, כשהתמורה, במלואה או בחלקה, עדיין לא סופקה, וזו תסופק לאחר תקופת החשבון, ומשום כך יש לזקוף את החלק היחסי של ההכנסה לתקופת החשבון שבה תסופק התמורה. (לדוגמה: ניכיון על הלוואה, שנעשה כולו בעת מתן ההלוואה, אך הרווחים מצטברים באופן הדרגתי, במשך תקופת ההלוואה, עד שזו נפרעת; או שכר דירה שנתקבל מראש וכדומה). אותו חלק המתייחס לתקופת החשבון נכלל בדו"חות הכספיים השוטפים, ואילו את היתרה רואים כהכנסה נדחית, שסכומה יופיע במאזן כהתחייבויות שוטפות, המקזז בחישוב ההון החוזר נו את הגידול בנכסים, המופיעים כמזומנים, גידול הנובע מתשלום מראש. הכנסה כזו מכונה גם 'הכנסה נדחית' (DEFFERED INCOME) ולעתים גם 'הכנסה שלא הורווחה' (UNEARNED INCOME). לפי חוקי המס בישראל, מי שמנהל ספריו על בסיס מזומן, דהיינו תקבולים ותשלומים בפועל, מתחייב במס גם בגין תקבולים שנתקבלו ושבמהותם הם הכנסות מראש. פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסות שכר דירה שנתקבלו מראש חייבות במס (אם לא ניתן להן פטור מיוחד) בשנה בה נתקבלו, גם אם המקבל מנהל ספריו לפי השיטה המצטברת (סעף 8ב).