מוּשַׁאע מקרקעין
לועזית: musha

בעלות משותפת על קרקע שהייתה מקולת באימפריה העותמנית. שיטה שבה לכל אחד מהשותפים זכות לחלק לא מוגדר על הקרקע (דוגמת החלקים משותפים בבית משותף).