מירי מקרקעין
לועזית: miri

בחוק העותמני, קרקע שהבעלות עליה היא של המדינה והיא המעניקה לגביה זכות שימוש ואכילת פֵּרות. קרקע מסוג זה אסורה בצוואה ואין לקבור בה מתים.