דייר מקרקעין
לועזית: tenant

1. אחד המחזיק כחוק בנכסי דלא-ניידי, אם בשל היותו בעל הקניין בהם, ואם בתמורה לתשלום המקנה לו זכות להחזיקם.
2. אחד המשלם לאחר שכר דירה (רנטה) בעבור קרקע או רכוש שהוא מחזיק בו. (גם: שוכר; חוכר)
3. האדם שהוענקה לו חכירה, שהיא הזכות המשפטית שלפיה אדם שאיננו הבעלים של נכס מקבל לאחר שנתן תמורה, את השימוש וההנאה בנכס שלא לצמיתות. (גם: חוכר 1).