חקר ביצועים כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: operations research (OR)

צורה של הנדסה תעשייתית שבה מיישמים שיטות וטכניקות מתמטיות וסטטיסטיות לניתוח ולפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולבקרה בארגון, על מנת לקבוע את דרך פעולת הארגון בצורה המיטבית, כשהחקר מתרגם תהליך החלטה לפעולה כמותית; כלומר: שיטה שתיתן את הניצול האופטימלי של המקורות על מנת להשיג מטרות מוגדרות. המאפיין את חקר הביצועים הוא גישה מערכתית - גישה המתרכזת בבחינת כלל המערכת והשפעה הדדית של מרכיביה השונים; שימוש בשיטות מתחומים מדעיים וטכנולוגיים שונים הנעשה באמצעות עבודת צוות של מומחים מתחומים שונים; ושימוש במודל מתמטי כדי להציג ולנתח את אופן פעולת המערכת. הטיפול במערכת נעשה בשלבים והוא כולל ניסוח הבעיה, בדיקת אופן עבודת המערכת, מרכיביה השונים ותלותם ההדדית. הנושאים העיקריים של חקר הביצועים הם תורת המלאי, תורת התורים, תורת המשחקים, תורת המידע, ניתוח מערכות, תורת ההחלטות, קיברנטיקה ועוד. חקר הביצועים מיושם במגוון תחומים רחב הכולל מינהל, תעשייה, הנדסה, מסחר, צבא וכיוצ"ב. במערכת שבה כרוכה קבלת התוצר הסופי במילוי מספר רב של משימות או תהליכים (פיתוח מוצר, הרכבת מוצרים בסרט נע וכיוצ"ב) ובשאיפה לבצע זאת בזמן מִזערי, פותחו במסגרת זו שתי טכניקות יעילות: פֶּרֶט ומסלול קריטי. המונח מכונה גם "ניתוח ביצועים" (operational analysis (oa)). השימוש המודרני בחקר ביצועים מקורו במלחמת העולם הראשונה והתפתח מאוד במלחמת העולם השנייה. אולם מאז היישום המלחמתי המקורי הוא משמש, כאמור, במגוון רחב של תחומים כלכליים ומינהליים.