יבוא כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: imports

רכישת סחורות ושירותים שנוצרו בחוץ לארץ והבאתם למדינה של הקונה, (המכונה "יבואן" importer). מבחינה כלכלית: הערך הכולל של המוצרים והשירותים שהיחידות הכלכליות השונות רוכשות בחו"ל בתקופה נתונה. יבוא יכול שיהיה של מוצרים (כגון חומרי גלם או מוצרים מעובדים) המהווים יבוא גלוי, או של שירותים (כגון שירותי בנקאות, ביטוח והובלה) המכונים "יבוא סמוי". היבוא, בין היתר, הוא ביטוי לחלוקת עבודה בינלאומית. הוא מספק לארץ את הסחורות הנחוצות לה ושאינה מסוגלת לייצרן, או שהיא מעדיפה לקנותן בחו"ל מטעמים כלכליים וטעמים אחרים. את היבוא ניתן לחשב בגדלים שונים: מטבע חוץ, מטבע מקומי וגדלים ריאליים של התוצר המקומי. ליבוא יש השפעה מדרגנת על התפתחות המשק, שכן בנוסף על תפקידו הבסיסי באספקת הסחורות והשירותים הדרושים לפעילות התקינה ולהתרחבותו של המשק הוא מחדיר תכופות למשק סחורות חדשות ואגב כך גם דפוסי צריכה חדשים וחידושים טכניים על ההשפעות הנובעות מכך; הוא מעודד הקמת תעשיות חדשות, המעבדות את מוצרי היבוא למוצרים מוגמרים; הוא מציב את הייצור המקומי בפני הצורך להתמודד עם תוצרת מתחרה מחו"ל, דבר שמאלץ את היצרנים לייעל את הייצור, לשפר שיפורים טכנולוגיים וכיוצ"ב. הרכבו של היבוא מושפע רבות מדרגת התפתחותה הכלכלית ותיעושה של הארץ, אם כי חשיבות לא מעטה יש גם לטיב אוצרותיה הטבעיים, לסוגי ההתמחות המקצועית של התושבים ולגורמים אחרים. בארצות הנמצאות בשלב נמוך של התפתחות כלכלית ותיעוש, מורכב בדרך כלל רובו המכריע של היבוא ממוצרי תעשייה מוכנים, אך אם גובר תיעושה של הארץ, יורד חלקם של מוצרי התעשייה ועולה חלקם של חומרי גלם או מוצרים מעובדים למחצה.


גודל היבוא משפיע על גובה שער החליפין. כשחלה עלייה ביבוא פירוש הדבר שבכל מחיר ומחיר בשקלים רוצים לקנות כמות פיזית גדולה יותר של סחורות יבוא, ומכאן גם להוציא יותר מטבע חוץ. עקומת הביקוש תזוז אפוא ימינה ולמעלה מ-D0 ל-D1, ושער החליפין יעלה מ-E0 ל-E1.