היד הנעלמה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: the invisible hand

ביטוי ציורי שבו השתמש הכלכלן אדם סמית בספרו "עושר העמים" לתיאור הדרך שבה הוא רואה את כלכלת השוק. כיצד אירגון כלכלי המושתת על כלכלת השוק פועל בהרמוניה וביעילות ללא הכוונה ותיאום מרכזיים. על פי תפיסתו, כאשר כל פרט פועל בתחום הכלכלי להשגת מרב התועלת בהתאם לצרכיו וטעמו, מביאים בסופו של דבר כוחות ההיצע והביקוש לכך שהתועלת לכול תהיה מיטבית (ראה: אינטרס אישי). הפעילות הכלכלית מנוהלת, כביכול, על ידי איזו יד נעלמה הקיימת בטבע והמקצה באופן אופטימלי את גורמי הייצור בין ענפי המשק השונים, בתנאי רווח ושכר אחידים ובמחירים השווים - בטווח הארוך - לעלות הייצור. מכניזם זה מופקד על איזון טבעי בין המחיר לבין הערך הפנימי של המוצר ומבטיח לכל אחד מגורמי הייצור את התמורה הטבעית. כלומר, היד הנעלמה של השוק החופשי דואגת לטובת הכלל, על אף העובדה שכל גורם במשק פועל למען האינטרסים הפרטיים שלו. תפיסה זו מיוסדת על ההנחה שבשוק שוררת התחרות משוכללת - הנחה שבדרך כלל אינה מתקיימת במציאות שבה ניתן לראות, לעתים קרובות, את היד הגלויה של המונופולים, של הקרטלים, של הממשלה וכיוצ"ב. סמית טען שאם יתוקנו הליקויים שבהתערבות, שהם הגורמים המונעים התחרות משוכללת, יגיע השוק למצב אופטימלי. בפועל בשווקים פועלת גם היד תאבת הבצע כפי שהתגלה במשבר הסב-פריים באר"הב . התוצאה היא דרישה הולכת וגוברת לאסדרה (רגולציה) נרחבת יותר של השווקים, במיוחד של השווקים הפיננסים. כיום רבים איבדו את האמונה שאפשר לסמוך רק על השוק, או שהשוק יוכל להתגבר על תאוות הבצע של חלק מהפועלים בו ולאסדיר את עצמו. האמונה ביד הנעלמה נסדקה.