יעילות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: efficiency

1. דרגת ההתאמה שלפיה מושגות תוצאות רצויות בהשוואה לתקן השוואה - המתייחס בדרך כלל לאותן תוצאות - הקשור לייצור ולהפצה של מוצרים ושירותים. למשל, תקן השוואה של יצרן יכול שיהיה ממוצע התוצאות של יצרנים אחרים. היעילות תתבטא ביכולת היחסית לייצר, בשיעור נתון, בהוצאות הנופלות מאלה של יצרנים אחרים; או, מהצד השני, לייצר באותו שיעור של הוצאות כמות גדולה יותר.
2. מצב שבו גורמי הייצור מוקצים באופן שלא ניתן למצוא הקצאה אחרת שבה אפשר לייצר יותר ממוצר או שירות נתון מבלי לפגוע בייצורם של מוצרים ושירותים אחרים; לשון אחר: מצב שבו לא ניתן להגדיל את התפוקה בלי להגדיל את התשומה בתהליך ייצור מסוים ומחומרי גלם המשמשים את התהליך, או שאי-אפשר להקטין את התשומה בלי להקטין את התפוקה. התוצאה של יעילות היא פריון (עבודה, הון וכו').
3. מצב שבו הערך הכספי של התפוקה השולית של גורם ייצור אחד שווה לערך התפוקה השולית של גורם ייצור מכל סוג אחר המשתתף בתהליך הייצור (עיקרון השוויון השולי) (ראה: יעילות כלכלית).