יתרות ריאליות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: real balance

תיאוריה כלכלית שפותחה על ידי הכלכלן האנגלי א"ס פיג'ו (Pigou), האומרת כי שינויים ברכוש ישפיעו על תצרוכת הפרטים, משום שמשקי הבית מממנים את תצרוכתם לא רק מתוך זרם ההכנסה שלהם, אלא גם מתוך מלאי הרכוש העומד לרשותם. לפיכך, ירידה בשיעורי הריבית ובשיעורי האינפלציה תגרום להגדלה בהוצאה. הכלכלנים הסוברים כך טוענים שירידה בשיעורי הריבית מעלה את ערכו של ההון, ואילו ירידה בשיעורי האינפלציה פירושה שאנשים צריכים לחסוך חלק קטן יותר מהכנסתם כדי לשמר את הערך הריאלי של נכסיהם הנזילים וזה נותן לאנשים הרגשה שהם עשירים יותר וכתוצאה מכך הם מוציאים יותר. מאידך גיסא, הקטנה של הנכסים הפיננסיים תגרום לירידה בתצרוכת. מכאן שמצב של אבטלה וירידת מחירים שיביא לעלייה ברכוש הריאלי ולתצרוכת דבר שמצִדו יביא את המשק לתעסוקה מלאה. פיג'ו, כמו הכלכלנים הקלאסיים, האמין שהכלכלה נוטה תמיד לתעסוקה מלאה בלי התערבות הממשלה (בניגוד להשקפתו של קיינס). תפיסה זו של פיג'ו היא בעלת חשיבות, מאחר שהיא מצביעה על דרך לצאת ממצב של שפל כלכלי אפילו כאשר המשק נמצא בתחום מלכודת נזילות), ואולם למעשה, מאחר שרוב הרכוש הפרטי מורכב מנכסים פיננסיים המנגנון שעליו מצביע פיג'ו אינו יעיל כפי שניתן היה לצפות. גורם זה מכונה גם "גורם עושר" (wealth effect) וכן "גורם פיג'ו" (Pigou effect). (ראה: יתרות מזומנים ריאליות).