כלכלה קיינסיאנית / קיינסיאניזם כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Keynesian economics

תיאוריה כלכלית שפותחה על ידי הכלכלן הבריטי ג'ון מינרד קיינס. קיינס נטל נושאים מהכלכלנים הקלאסיים, כמו אדם סמית, שהאמין שהכלכלה פועלת בצורה הטובה ביותר כאשר אין מתערבים בה. קיינס האמין שהתערבות ממשלתית פעילה בשוק הינה השיטה היחידה להבטיח צמיחה כלכלית ויציבות. התיאוריה ראתה כתפקידה למתן מחזורי עסקים ולהסביר תופעות כלכליות שונות על ידי מעבר ממיקרו-כלכלה למקרו-כלכלה. על פי תיאוריה זו ניתן לשלוט על אינפלציה ואבטלה ולמנוע מיתון על ידי ניהול נכון של מדיניות מיסוי והוצאות ממשלתיות. תיאוריה זו מתחה ביקורת על התפיסות השמרניות שגרסו כי החוקים האוטומטיים של השוק מבטיחים את האיזון במשק ומונעים משברים. קיינס טען שאין תוקף להשקפה הקלאסית שלפיו ירידת מחירים ומלאי יחזירו את המשק למצב של תעסוקה מלאה - הן בשל נטייתם של השכר והמחירים להיות קשוחים כלפי מטה והן בשל התפשטות עודף הייצור על פני המשק כולו כתופעת לוואי לירידת הביקוש לעובדים. עיקר חידושה של תורת הכלכלה הקיינסיאנית היה בכך שהיא טענה שאין לסמוך על המנגנון האוטומטי של השוק כדי להבטיח תעסוקה מלאה ושגם מדיניות מוניטרית להורדת שערי הריבית שתגדיל את ההשקעות אינה מעשית להשגת יעד זה. המנגנון המתאים לכך הוא מדיניות פיסקלית. לפיכך תיאוריה זו ממליצה על מדיניות אנטי-מחזורית שתופעל על ידי הממשלה, שפירושו הגדלת הביקוש המצרפי על ידי הגדלה ישירה של הוצאות הממשלה על מצרכים ושירותים. בכך, לפי תפיסה זו, הכלכלה ה"סמלית" תקבע את הכלכלה ה"אמיתית". הנחות אחרות בתיאוריה כלכלית זו אומרות שגידול כלכלי והכנסות מושפעות על ידי הון השקעות - ומכפלתם משפיעה על השקעות (השפעת המכפיל); וכן שלשכר יש השפעה עיקרית על הביקוש ולפיכך על רמת הייצור. תיאוריה זו עוצבה בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 1929 (השפל הגדול), עקרונותיה נוסחו בספרו של קיינס "התורה הכללית של התעסוקה, הריבית והכסף" (The general theory of employment interest and money) שיצא בשנת 1935 שרואים בו מִפנה - או אף מהפכה - במחשבה הכלכלית. בתקופה המודרנית קמו עוררים על התיאוריה שמוצאים ביטוי בכלכלת צד ההיצע ובמעבר מניתוח שיווי משקל (או חוסר שיווי משקל) בטווח הקצר לניתוח שיווי משקל לאורך זמן, ניתוח המציין את תורת הצמיחה המקובלת היום. כמו כן כוללת הביקורת את הטענה שאין התורה מסבירה כהלכה תופעות שונות של הכלכלה כיום: קיום משולב של אבטלה ואינפלציה בכלכלות המערב (סטגפלציה) וכן היא צריכה לקחת בחשבון את השוני בין כלכלות שונות ואת המצב בפועל של ההוצאה הממשלתית וגובה החוב הממשלתי.