כספים בני הלוואה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: loanable funds

בתיאוריה הכלכלית, הכספים הזמינים להלוואות הדרושות כדי לייצר או לרכוש נכסים מסוגים שונים. כספים כאלה באים מחסכונות, אי-אגירה (שחרור כספים שנשמרו קודם למטרות אחרות) וכל גידול בהיצע הכסף (על ידי יצירת אשראי באמצעות בנקים מסחריים). ההיצע והביקוש לכספים בני הלוואה יוצרים שוק לאשראי. כלכלנים מסוימים, במיוחד אלפרד מרשל ותלמידיו (אך גם אחרים), סברו שההיצע והביקוש לכספים בני הלוואה קובעים את שער הריבית בשוק, רעיון שכונה "תורת ריבית לכספים בני-הלוואה" (loanable funds theory of interest). הביקוש לכספים בני הלוואה כולל לא רק כספים להשקעות אלא גם לאשראי צרכנים וביקוש לעתודות כספיות. תורת הכספים בני הלוואה הניחה ששער הריבית בשוק נקבע על ידי האפקט המשולב של כל הביקושים וההיצעים השונים האחד על השני. ג"מ קיינס ביקר תורה זו בטענה שהתורה אינה לוקחת בחשבון רמות שונות של הכנסה, שמשפיעות הן על ההיצע והן על הביקוש, והציע את תורת "העדפת נזילות" לעניין הריבית.