מבנה תעסוקה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: occupational structure

המספר וסוג העבודות ברמות השונות, החל ממקום עבודה יחיד ועד הכלכלה בכללה, בזמן נתון, תוך מתן דגש על המספר ואופי העבודות הנעשות. מרבית הארצות המפותחות עברו או עוברות שינויים במבנה התעסוקה. בארצות אלה תהליך המעבר מהחקלאות לתעשייה בא לכלל מיצוי והוא מתחלף בתהליך של מעבר מהתעשייה לשירותים. אולם בתהליך זה המגזר התעשייתי לא ירד בחשיבותו. ארצות אלה לא עברו תהליך של דה-תיעוש אלא רק כוח העבודה שלהן. לשון אחר: בשל השקעות הון גדולות, מיכון ורובוטיזציה, הצורך בכוח אדם הלך וקטן למרות הגידול בתפוקה הכוללת. דבר זה אינו תופס לגבי מדינות שבהן רמת ההון המושקע בתעשייה אינה מביאה להחלפה של מכונות בעובדים. בארצות אלה יש צורך בתעסוקה באותם ענפים שמייצרים מוצרים סחירים המאפשרים הקטנה בגירעון במאזן התשלומים. ניתוחים של מבנה התעסוקה נחשבים בעלי חשיבות לתכנון תוכניות הכשרת עובדים וכדי להעריך ולקדם צמיחה כלכלית כללית. המיון המקובל של תעסוקה הוא לעובדי צווארון לבן, צווארון כחול, צווארון אפור, עובדי שירותים ועובדים חקלאיים.