מדד כשל
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: z score
מדד המנסה להעריך את סיכוייו של עסק להפוך לכישלון כלכלי (פשיטת רגל), על ידי שימוש במערכת מורכבת של יחסים חשבונאיים-פיננסיים שונים והשוואתם ליחסים פיננסיים של חברות שכשלו בעבר. אלה כוללים תזרים מזומנים, מחזור מלאי, יחס שוטף ויחס הון זר להון עצמי, יחס חוב לנכסים, יחס רווח תפעולי לנכסים וכן יחסים פיננסיים אחרים. יש הסבורים כי המודד הטוב ביותר לכישלון עסקי הוא היחס הפיננסי - תזרים מזומנים חלקי סך כל החוב. יחס זה יורד זמן רב מאוד לפני הכישלון ומאפשר קבלת אזהרה מוקדמת. זהו שילוב של משתנים שבחינתם והמשקל היחסי שניתן להם מאפשרים לחזות את שיעורי הכשלונות בענפים כלכליים שונים. בחינת מדד כישלון לגבי התעשייה בישראל, שנערכה במחצית שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל, העלתה כי הסיכון לפשיטת רגל שונה מענף לענף, לא בגלל הבדלים ביחסים הפיננסיים בין הפירמות, אלא בעיקר בשל הבדלים ברמת התמיכה הממשלתית ובגודל המפעלים בענף. ככל שהתמיכה הממשלתית בענף מסוים גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים להתערבות ממשלתית שתמנע פשיטת רגל במקרה של משבר. מאידך גיסא, מכיוון שתמיכה ממשלתית בענף מסוים גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים להתערבות ממשלתית שתמנע פשיטת רגל במקרה של משבר. אולם, מכיוון שתמיכה ממשלתית גדולה מורידה את רמת הסיכון של ההשקעה - גם הרווחיות באותו ענף נמוכה יחסית משום שהיזם אינו דורש פיצוי מיוחד לסיכון שלו.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: z score
מדד המנסה להעריך את סיכוייו של עסק להפוך לכישלון כלכלי (פשיטת רגל), על ידי שימוש במערכת מורכבת של יחסים חשבונאיים-פיננסיים שונים והשוואתם ליחסים פיננסיים של חברות שכשלו בעבר. אלה כוללים תזרים מזומנים, מחזור מלאי, יחס שוטף ויחס הון זר להון עצמי, יחס חוב לנכסים, יחס רווח תפעולי לנכסים וכן יחסים פיננסיים אחרים. יש הסבורים כי המודד הטוב ביותר לכישלון עסקי הוא היחס הפיננסי - תזרים מזומנים חלקי סך כל החוב. יחס זה יורד זמן רב מאוד לפני הכישלון ומאפשר קבלת אזהרה מוקדמת. זהו שילוב של משתנים שבחינתם והמשקל היחסי שניתן להם מאפשרים לחזות את שיעורי הכשלונות בענפים כלכליים שונים. בחינת מדד כישלון לגבי התעשייה בישראל, שנערכה במחצית שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל, העלתה כי הסיכון לפשיטת רגל שונה מענף לענף, לא בגלל הבדלים ביחסים הפיננסיים בין הפירמות, אלא בעיקר בשל הבדלים ברמת התמיכה הממשלתית ובגודל המפעלים בענף. ככל שהתמיכה הממשלתית בענף מסוים גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים להתערבות ממשלתית שתמנע פשיטת רגל במקרה של משבר. מאידך גיסא, מכיוון שתמיכה ממשלתית בענף מסוים גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים להתערבות ממשלתית שתמנע פשיטת רגל במקרה של משבר. אולם, מכיוון שתמיכה ממשלתית גדולה מורידה את רמת הסיכון של ההשקעה - גם הרווחיות באותו ענף נמוכה יחסית משום שהיזם אינו דורש פיצוי מיוחד לסיכון שלו.
