מדיניות אנטי-דפלציונית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: counter-deflation policy

מדיניות שמטרתה לרסן תהליך דפלציוני, או לקדם חשש מפניו. ההתאוששות ממצב דפלציוני יכולה לבוא או בצורה "טבעית" או על ידי התערבות השלטונות. התאוששות טבעית באה משאזל מלאי הסחורות במחסני היצרנים ומורגש מחסור בסחורות והמחירים עולים; היצרנים מתחילים שוב להגדיל את הייצור, האבטלה מתחסלת, כוח הקנייה של הציבור גדל, הביקוש עולה והמשבר חולף. חיסול דפלציה על ידי מדיניות ממשלתית קשור בהעלאת הביקוש וההוצאה ועל ידי כך מושגת עליית מחירים וחיסול האבטלה המחזורית. כמו במדיניות אנטי-אינפלציונית פועלת הממשלה בתחום הפיסקלי ובתחום המוניטרי, אך בכיוונים הפוכים לאלה שבביצוע המדיניות האנטי-אינפלציונית. בתחום הפיסקלי תיצור הממשלה גירעון בתקציב על ידי הפחתת מִסים והיטלים, ובתחום המוניטרי יוריד הבנק המרכזי את יחס הנזילות הנדרש בבנקים, יזרים כספים על ידי קנייה בשוק החופשי ויוריד את שער ניכיון המשנה. אמצעי נוסף הוא קבלת הלוואות ממדינות זרות והשקעתן במפעלי פיתוח. מדיניות זו מכונה גם 'מדיניות אינפלציה' (inflation policy).