מדיניות כלכלית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: economic policy

מכלול המטרות הכלכליות, מזה, והאמצעים והדרכים להשגתן, מזה, שקובעת לעצמה הממשלה. המטרות והאמצעים מהווים, בדרך כלל, פשרה בין כוחות כלכליים שונים במשק והצרכים האובייקטיביים שלו. יתר על כן, למדיניות כלכלית יש בדרך כלל מטרות שונות שלא כולן עולות בקנה אחד ולעתים השפעתה ארוכת הטווח יכול שתהיה מנוגדת להשפעתה קצרת הטווח. מדיניות כלכלית שואפת בדרך כלל להשיג יציבות יחסית של המחירים במשק, תעסוקה מלאה, ללא עודף ביקוש מצרפי וברמה מסוימת של שערי ריבית (הקובעת רמה מסוימת של השקעה במשק), גידול בייצור ובפריון, קיום שער חליפין יציב למטבע הלאומי והגנה על העתודות הבינלאומיות של המשק, וכן רווחה חברתית. האיזון בין אלה במיוחד בתקופה של אי-יציבות, היא אחת הבעיות הקשות העומדות בפני מתכנני המדיניות. לדוגמה, בתקופה של אינפלציה, כדי להילחם בה יש צורך בהקטנת הוצאות הממשלה, שמשמעותה היא קיצוץ בסיוע הכספי שהממשלה נותנת למפעלים באופן ישיר או עקיף. אולם דבר זה יכול שימנע את השגת המטרה של שמירה על רמת תעסוקה גבוהה; מאידך גיסא, מדיניות כלכלית החוסכת משאבים בטווח הקצר עלולה להתגלות כבזבוז משאבים לטווח ארוך וכדומה. מדיניות כלכלית חייבת אפוא לקבוע סדר עדיפויות. לשון אחר: מדיניות כלכלית חייבת להיות מלווה בתיאוריה כלכלית המסבירה את השפעתה הצפויה של המדיניות הננקטת על ידי הממשלה ו/או גופים ממשלתיים אחרים (כמו הבנק המרכזי) על המשק.