מדיניות 'רושש את השכן'
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: beggar thy neighbor policy
כל מדיניות שמטרתה להשיג יתרונות להעשיר מדינה אחת על חשבון המדינות שסוחרות איתה. מדיניות זו בנויה על הרעיון שהדבר הרצוי ביותר בסחר הבינלאומי הוא יצירת עודף של יצוא על יבוא. לשון אחר: זוהי מדיניות המנסה לשפר את מצב המשק על ידי פיחות תוך פגיעה בתוצר ובתעסוקה של משקים אחרים. מדיניות זו, שהיתה ביסוד המרקנטליזם, הותקפה על ידי אדם סמית ואחרים שטענו שהמטרה של פעילות כלכלית היא צריכה ולא צבירת מלאי זהב. בתקופה המודרנית מתבטאת מדיניות זו במחסומי סחר שמקיימת מדינה (כגון מכסי מגן) או בשמירה על שער חליפין מלאכותי היוצר כדאיות לרכוש סחורות ושירותים מאותה מדינה בהשוואה למדינות אחרות ועושה את היצוא זול בשווקי היצוא לעומת היבוא שנעשה יקר יותר בשווקים המקומיים. מדיניות זו מעוררת בעיות לא רק מסיבות פוליטיות - פגיעה במערכת היחסים הבינלאומית - אלא היא עלולה גם להגביר את אי-היציבות הכלכלית. מדיניות הפיחות במצב של משבר לא תישאר נחלתה של מדינה אחת, וסביר להניח שברגע שמשקים אחדים ינקטו במדיניות זו יילכו בעקבותיהם האחרים. מדיניות זו היתה נהוגה בארצות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. מדינות אירופה היו במשבר כלכלי עמוק. כל מדינה עשתה הכול כדי להקטין את האבטלה, והם השתמשו במדיניות של פיחותים אחת כנגד רעותה. פיחות מביא לייקור היבוא ולהוזלת היצוא והתוצאה היא הגדלת היצוא והקטנת היבוא. הגדלת היצוא מעודדת ייצור מוצרי יצוא ופעילות כלכלית פנימית. הקטנת היבוא פוגעת במדינות המייצאות למדינה שמפחיתה את המטבע שלה ומקטינות את התעסוקה בה. מדיניות זו כונתה גם 'יצוא של אבטלה'.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: beggar thy neighbor policy
כל מדיניות שמטרתה להשיג יתרונות להעשיר מדינה אחת על חשבון המדינות שסוחרות איתה. מדיניות זו בנויה על הרעיון שהדבר הרצוי ביותר בסחר הבינלאומי הוא יצירת עודף של יצוא על יבוא. לשון אחר: זוהי מדיניות המנסה לשפר את מצב המשק על ידי פיחות תוך פגיעה בתוצר ובתעסוקה של משקים אחרים. מדיניות זו, שהיתה ביסוד המרקנטליזם, הותקפה על ידי אדם סמית ואחרים שטענו שהמטרה של פעילות כלכלית היא צריכה ולא צבירת מלאי זהב. בתקופה המודרנית מתבטאת מדיניות זו במחסומי סחר שמקיימת מדינה (כגון מכסי מגן) או בשמירה על שער חליפין מלאכותי היוצר כדאיות לרכוש סחורות ושירותים מאותה מדינה בהשוואה למדינות אחרות ועושה את היצוא זול בשווקי היצוא לעומת היבוא שנעשה יקר יותר בשווקים המקומיים. מדיניות זו מעוררת בעיות לא רק מסיבות פוליטיות - פגיעה במערכת היחסים הבינלאומית - אלא היא עלולה גם להגביר את אי-היציבות הכלכלית. מדיניות הפיחות במצב של משבר לא תישאר נחלתה של מדינה אחת, וסביר להניח שברגע שמשקים אחדים ינקטו במדיניות זו יילכו בעקבותיהם האחרים. מדיניות זו היתה נהוגה בארצות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. מדינות אירופה היו במשבר כלכלי עמוק. כל מדינה עשתה הכול כדי להקטין את האבטלה, והם השתמשו במדיניות של פיחותים אחת כנגד רעותה. פיחות מביא לייקור היבוא ולהוזלת היצוא והתוצאה היא הגדלת היצוא והקטנת היבוא. הגדלת היצוא מעודדת ייצור מוצרי יצוא ופעילות כלכלית פנימית. הקטנת היבוא פוגעת במדינות המייצאות למדינה שמפחיתה את המטבע שלה ומקטינות את התעסוקה בה. מדיניות זו כונתה גם 'יצוא של אבטלה'.
