מהפכה תעשייתית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: industrial revolution

שלב ההתפתחות הכלכלית שבו הפך הייצור המקומי בבתי מלאכה לייצור חרושתי כתוצאה מתמורות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות. תהליך זה התחיל באירופה במאה ה-81 ולוּוה בחיסול שרידי המשטר הפיאודלי ובעליית משטר קפיטליסטי. במונח 'מהפכה תעשייתית' השתמש כבר הכלכלן הצרפתי ז'. ב. סיי, אך הוא הפך לשגור בעקבות ספרו של ארנולד טוייבי "המהפכה התעשייתית באנגליה" (1884), המתאר את התמורות האמורות בבריטניה במחצית השנייה של המאה ה-18 ובשליש הראשון של המאה ה-19. התרחשותה של המהפכה - שקדמו לה המהפכה החקלאית והמהפכה המסחרית - דווקא באנגליה נבעה מכמה וכמה סיבות: מיקום גיאוגרפי ותנאי טבע נוחים ולפיכך ניסיון רב בסחר החוץ (ובפרט סחר ימי); הגידול באוכלוסייה; דרגת התפתחות גבוהה של הקפיטליזם המסחרי והבנקאי; שיפורים חשובים בחקלאות שהביאו להעלאת התפוקה והגדלת כוח הקנייה של האוכלוסייה; הצבר ההון הראשוני הרב, שנבע מהשתלטותה של אנגליה על טריטוריות נרחבות מעבר לאוקיינוס והאשראי הזול שעמד לרשות היזמים; אוצרות טבע בעלי ערך רב ובמיוחד הפחם; וכן השינויים המדיניים, החברתיים והתחיקתיים אשר החליפו, כאמור, את היסודות הפיאודליים והעלו מעמד בורגני דינמי, ומשטר של חופש שיש בו התערבות מעטה מצד השלטונות. המהפכה התעשייתית חלה תחילה בשלושה תחומים: בתעשיית הטקסטיל (פלך מכני); בתעשיית הברזל והפלדה (שימוש בפחם); בכוח ההנעה (המצאת מכונת הקיטור). משמעותו של המונח 'המהפכה התעשייתית' התרחב כשהחלו להשתמש בו לתיאור תמורות דומות שחלו לאחר מכן בארצות אחרות - תחילה בארה"ב ובאירופה ואחר-כך גם ביבשות אחרות. יש המדברים גם על 'מהפכה תעשייתית שנייה' כדי לתאר את התמורות שחלו מאז מלחמת העולם השנייה ובמיוחד מאז התפתחות האלקטרוניקה, ניצול האנרגיה האטומית והתפשטות האוטומציה והרובוטיזציה.