מוניטריזם כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: monetarism

1. תיאוריה המנסה להסביר את הסיבות לאינפלציה, ושעל פיה אינפלציה נגרמת בעיקר בל היצע כסף עודף במשק שנגרם על ידי הממשלה. על פי גישה זו, התפקיד היחיד החשוב של הממשלה כלכלה הוא להסדיר את היצע הכסף באמצעות שיעור צמיחה נמוך אבל יציב. על פי המוניטריסטים, הגורם העיקרי היוצר את האינפלציה הוא שיעור ההתרחבות בהיצע הכסף. זהו הגלגול המודרני של האסכולה הכלכלית הקלאסית. ראשיתן של התורות המוניטריות היא בתורותיהם של ג'ון סטיוארט מיל ואלפרד מרשל, שראו את הגורם המכריע לתנודות במחזור העסקים בשינויים החלים בהיקף אמצעי התשלום והאשראי במשק. כיום, דוברה העיקרי של תיאוריה זו הוא מילטון פרידמן והזרם שהוא מייצג מהווה זרם חשוב במחשבה הכלכלית המודרנית בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. המוניטריטסים מאמינים שעודף הכסף גורם לעלייה במחירים משום שערכו יורד ככל שיש יותר ממנו. כמו כן הם טוענים שלהתרחבות או להתכווצות מוניטרית יש רק השפעת מעבר על המשתנים הריאליים כגון תפוקה ותעסוקה, השפעה המתבטאת ברמת המחירים. התיאוריה מתרכז אפוא במה שמכונה 'תורת הכמות של הכסף', שעיקרה: יותר כסף במחזור יגרום למחירים גבוהים יותר אם מספר העסקות אינו משתנה; ולהפך, פחות כסף במחזור יוריד את המחירים. (ראה: פרידמניזם).
2. מדיניות כלכלית המבוססת על התיאוריה של המוניטריזם ועל האמונה ביעילות הכוחות החופשיים הפועלים בשוק. מדיניות זו נותנת עדיפות להשגת יציבות מחירים על ידי פיקוח מוניטרי, תקציב מאוזן וכיוצ"ב. היא גם סבורה שאבטלה נובעת מרמת שכר ריאלית עודפת ולא ניתן לפחק על כך על ידי ניהול הביקוש, כפי שזה בתורה הקיינסיאנית. מי שדוגל במדיניות זו מכונה 'מוניטריסט' (monetarist).