מטבע עתודה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: reserve currency

מטבע של מדינות אחרות, המוחזק על ידי בנק מרכזי של מדינה כחלק מהעתודות המוניטריות שלה. עתודות כאלה מוחזקות במטבע חוץ של מדינות שהמטבע שלהן מוכר כיציב ומקובל על הכול כאמצעי חליפין, היכול לשמש למימון וליישוב הסחר. כמטבע כזה שימש בעיקר הדולר ובתקופות מסוימות - לאחר מלחמת העולם השנייה - שימש כמטבע כזה גם הסטרלינג באזור הסטרלינג, וכן המרק הגרמני והיין היפני וכיום גם האירו. לא כל המדינות הבאות בחשבון רוצות כי המטבע שלהן ישמש עתודה כזו, משום שהן סבורות כי הדבר עושה את שער החליפין של המטבע להפכפך יותר ומקטין את הפיקוח המקומי על המטבע. בצד אלה נוצרו מטבעות מלאכותיים, כמו זכויות המשיכה המיוחדות של קרן המטבע הבינלאומית ויחידת המטבע האירופי. בין המתכות המשמשות כעתודה - העיקרי הוא הזהב. מדינות רבות בעולם עדיין מקבעות את שערי המטבעות שלהן לדולר, אך השינוי במעמדו בעיקבות הגלובליזציה והמשבר הכלכלי (משבר שגרם הסב-פריים) גורם לרבים לחשוב על סופו של נוהג זה. בהיעדר מטבע שיכול לשמש עוגן חלופי, קיבוע לסל מטבעות עשוי להסתמן כפיתרון אלטרנטיווי.