נחש מטבעות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: snake system

הסכם בינלאומי שנחתם בשנת 1972 בין מספר מדינות אירופאיות, (שכללו את בלגיה, הולנד, לוקסנבורג, דנמרק, שבדיה, נורבגיה ומערב גרמניה), שהצמיד את שערי החליפין של המטבעות של אותן מדינות בטווח מוסכם תוך שימוש באחד מהם כמרכז שסביבו המטבעות האחרים יכלו לנוע. לשון אחר: תנודות המטבע של כל מדינה-חברה הותאמו למטבעות של החברות האחרות, ולכן השיטה מכונה גם 'ניוד משותף' (joint float). החותמים הסכימו לצמצם את התנודות בשערי החליפין שלהם לשניים ורבע עד ארבעה ורבע אחוזים מעל או מתחת למטבע מסוים שהווה את המרכז. החותמים שמרו על רמה דומה של שערי חליפין בינם לבין עצמם, על ידי קנייה ומכירה של המטבעות שלהם כאשר השערים עמדו לרדת או לעלות מעל השיעור המוסכם האמור. השיטה היתה אמורה להיות השלב הראשון ביצירת מטבע משותף. אולם מדינות אחדות השייכות לשוק נאלצו לפרוש מה"נחש" לתקופות ממושכות, כשהמטבע שלהן נחלש והיה צורך לפחת אותו בשיעור העולה על השיעור המוסכם. השיטה הביאה, בשנת 1979, להקמתה של המערכת המוניטרית האירופאית שנועדה לעזור בייצוב המטבע ביבשת ולאחר מכן למטבע אחיד ברוב ארצות הקהילה.