ניהול חוב
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: debt management
בהתייחסות לחוב הלאומי, המדיניות והצעדים של הממשלה - או של הבנק המרכזי - הננקטים בקשר לחוב זה. לניהול החוב הלאומי שלוש מטרות עיקריות: האחת, תרומה לצמיחה מסודרת של הכלכלה בלי אינפלציה. לפיכך, בתקופה של התרחבות מהירה המלווה בלחץ אינפלציוני גיוס הכספים על ידי הממשלה צריך להעשות בעיקר במִלוות לזמן בינוני וארוך, כשהתמורה מעוקרת ומוצאת ממעגל הפעילות. מאידך גיסא, בתקופות שפל גיוס ההון של הממשלה אינו צריך להפריע להמצאותם של מקורות כספיים מספיקים הדרושים ליזמים במשק (ראה: דחיקת רגל); השניה, השגת מבנה מאוזן של מועדי פירעון החוב בהתאם לצרכי המשק על ידי מיחזור חוב, מיחזור מוקדם וויסות מכירות ניירות ערך; השלישית, השפעה על עלות הלוואות במשק. שלא כמו לווה פרטי המנסה ללוות בזול ככל האפשר, הממשלה צריכה לקחת בחשבון גם את האינטרס הציבורי הכולל ואת השפעת פעולותיה על שוק ההון והכלכלה בכללותה. דבר זה נכון במיוחד משום הקשר ההדוק הקיים בין ניהול האשראי וניהול החוב הלאומי. לא תמיד ניתן להשיג מטרות אלה בהקבלה הדדית, והעדפה של מטרה אחת על השנייה יכולה להשתנות לפי התנאים הכלכליים המשתנים. מצב החוב משתנה כל הזמן לפי המצב הכלכלי והמצב המדיני המשפיע עליו. למשל, בסוף ספטמבר 2002 עמד החוב הלאומי של ישראל, במטבע חוץ, על סך 66 מליירד דולר כאשר הנכסים של המשק הישראלי במטבע חוץ (ממשלה, בנק ישראל, הבנקים והפירמות) הינם כ-62 מליירד דולר, כך שהחוב נטו הוא כ-4 מליירד דולר. במרס 2003 היה עודף מט"ח במשק הישראלי.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: debt management
בהתייחסות לחוב הלאומי, המדיניות והצעדים של הממשלה - או של הבנק המרכזי - הננקטים בקשר לחוב זה. לניהול החוב הלאומי שלוש מטרות עיקריות: האחת, תרומה לצמיחה מסודרת של הכלכלה בלי אינפלציה. לפיכך, בתקופה של התרחבות מהירה המלווה בלחץ אינפלציוני גיוס הכספים על ידי הממשלה צריך להעשות בעיקר במִלוות לזמן בינוני וארוך, כשהתמורה מעוקרת ומוצאת ממעגל הפעילות. מאידך גיסא, בתקופות שפל גיוס ההון של הממשלה אינו צריך להפריע להמצאותם של מקורות כספיים מספיקים הדרושים ליזמים במשק (ראה: דחיקת רגל); השניה, השגת מבנה מאוזן של מועדי פירעון החוב בהתאם לצרכי המשק על ידי מיחזור חוב, מיחזור מוקדם וויסות מכירות ניירות ערך; השלישית, השפעה על עלות הלוואות במשק. שלא כמו לווה פרטי המנסה ללוות בזול ככל האפשר, הממשלה צריכה לקחת בחשבון גם את האינטרס הציבורי הכולל ואת השפעת פעולותיה על שוק ההון והכלכלה בכללותה. דבר זה נכון במיוחד משום הקשר ההדוק הקיים בין ניהול האשראי וניהול החוב הלאומי. לא תמיד ניתן להשיג מטרות אלה בהקבלה הדדית, והעדפה של מטרה אחת על השנייה יכולה להשתנות לפי התנאים הכלכליים המשתנים. מצב החוב משתנה כל הזמן לפי המצב הכלכלי והמצב המדיני המשפיע עליו. למשל, בסוף ספטמבר 2002 עמד החוב הלאומי של ישראל, במטבע חוץ, על סך 66 מליירד דולר כאשר הנכסים של המשק הישראלי במטבע חוץ (ממשלה, בנק ישראל, הבנקים והפירמות) הינם כ-62 מליירד דולר, כך שהחוב נטו הוא כ-4 מליירד דולר. במרס 2003 היה עודף מט"ח במשק הישראלי.
