סוציאליזם כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: socialism

תורה ותנועה מדינית-כלכלית, שהתפשטה בצורתה המודרנית מתחילת המאה ה-19, להקמת משטר חברתי-תרבותי שבו האדם משוחרר משעבוד לבעלי הרכוש. כמשטר כלכלי דוגלת השיטה בחלוקה צודקת של הבעלות על אמצעי הייצור העיקריים בין כל האזרחים ללא אפליה, באמצעות ריכוזם בידי החברה או הציבור אך לא בידי הפרט. בשיטה זו קיים תכנון מרכזי של הפעילות הכלכלית באורח מקיף ומלא, שנועד להכוונת התהליכים החברתיים-כלכליים היסודיים: הייצור, החלוקה, החליפין, הצריכה והצבר ההון. יש ארצות בהן מנסים ליישם שיטה זו במלואה ויש ארצות בהן קיימת תערובת של שיטה זו ושל בעלות פרטית. מבחינה אידיאולוגית מדגיש הסוציאליזם את הקשר ההדוק בין המשטר המדיני למבנה החברתי-כלכלי של החברה ובמיוחד את האמונה שהרשות המדינית חייבת לדאוג לרווחתם של כל בני החברה, לחינוכם וסיעודם ולמימוש עקרונות הצדק. עקרונות הסוציאליזם על פי התפיסה המרכסיסטית נוסחו לראשונה במניפסט הקומוניסטי של מרכס ואנגלס, לפיו הסוציאליזם הוא המצב ההיסטורי של התפתחות כלכלית הבא בעקבות הקפיטליזם ולפני שהחברה הופכת לחברה חסרת מעמדות. הסוציאליזם הסוציאל-דמוקרטי, המערב אירופאי, הגיע להישגים נכבדים לאחר מלחמת העולם השנייה והביא להקמת מדינות סעד ברבות ממדינות מערב אירופה.