סִיכּוּן
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: risk
1. בקבלת החלטות, מצב שבו יודע מקבל ההחלטה שלכל אחת מהפעולות החלופיות יש מספר תוצאות אפשריות והוא גם יודע מה ההסתברות שכל אחת מהתוצאות הללו תתממש. זהו אחד משלושה מצבים העומדים בפני מקבל ההחלטות (כשהשניים האחרים הם ודאות ואי-ודאות). מידת הסיכון מתבטאת בגודל פיזור התוצאות האפשריות סביב הממוצע. ככל שהפיזור גדול יותר - הסיכון רב יותר. באי-ודאות ההתפלגות כלל אינה ידועה; לכן מצב של אי-ודאות גרוע מסיכון. בהשקעות, מידת הסיכון המתלווה להן שונה ממקרה למקרה וכלכלנים רואים בסיכון את המקור העיקרי להבדלים בשערי הריבית, או התשואה, הנדרשת על ההשקעה.
2. בביטוח, מונח המציין מקריות; אירוע אשר עלול לקרות אך לא חייב לקרות. אירוע שאין מנוס ממנו אינו בגדר סיכון. אולם בשפת היום יום מכנים במונח 'סיכון' מספר מושגים השונים זה מזה וכוללים בו הן את הסכנה, הן את התסכונת והן את נשוא הביטוח. (ראה: ביטוח).
3. ההסתברות להפסד או לנזק בלתי צפוי בניירות ערך נמדד הסיכון על ידי תנודתיות סטיית התקן. רמת הסיכון נמצאת ביחס הפוך למשקל המניה, למחזור שלה ולרמת הסחירות שלה.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: risk
1. בקבלת החלטות, מצב שבו יודע מקבל ההחלטה שלכל אחת מהפעולות החלופיות יש מספר תוצאות אפשריות והוא גם יודע מה ההסתברות שכל אחת מהתוצאות הללו תתממש. זהו אחד משלושה מצבים העומדים בפני מקבל ההחלטות (כשהשניים האחרים הם ודאות ואי-ודאות). מידת הסיכון מתבטאת בגודל פיזור התוצאות האפשריות סביב הממוצע. ככל שהפיזור גדול יותר - הסיכון רב יותר. באי-ודאות ההתפלגות כלל אינה ידועה; לכן מצב של אי-ודאות גרוע מסיכון. בהשקעות, מידת הסיכון המתלווה להן שונה ממקרה למקרה וכלכלנים רואים בסיכון את המקור העיקרי להבדלים בשערי הריבית, או התשואה, הנדרשת על ההשקעה.
2. בביטוח, מונח המציין מקריות; אירוע אשר עלול לקרות אך לא חייב לקרות. אירוע שאין מנוס ממנו אינו בגדר סיכון. אולם בשפת היום יום מכנים במונח 'סיכון' מספר מושגים השונים זה מזה וכוללים בו הן את הסכנה, הן את התסכונת והן את נשוא הביטוח. (ראה: ביטוח).
3. ההסתברות להפסד או לנזק בלתי צפוי בניירות ערך נמדד הסיכון על ידי תנודתיות סטיית התקן. רמת הסיכון נמצאת ביחס הפוך למשקל המניה, למחזור שלה ולרמת הסחירות שלה.
