פדרל רזרב סיסטם כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Federal reserve system

השם שניתן לשיטת הבנקאות המרכזית של ארה"ב (ותרגומו: מערך העתודות הפדרלי). הפדרל רזרב סיסטם הוקם על פי חוק הפדרל רזרב משנת 1913, שקבע שיטה בנקאית מרכזית ריכוזית כפי שזו היתה נהוגה בארצות אחרות. המערך פועל כגוף המפקח המרכזי על כסף ואשראי בארה"ב. השיטה מחלקת את ארה"ב לשנים-עשר אזורים שבכל אחד קיים בנק של הפדרל רזרב. רק בנקים לאומיים, שלהם הוענק רישיון פעולה (צ'רטר) פדרלי, חייבים להשתייך לפדרל רזרב סיסטם. האחרים, אלה שקבלו רישיון לפעול מהמדינה, יכולים לבחור שלא להיות חברים בו. השיטה מסדירה את היצע הכסף, קובעת את העתודות החוקיות של החברים, מספקת שירותי העברת כספים, סילוקין וכדומה. הפעולות המוניטריות מבוצעות על ידי קביעת שער הניכיון, קביעת דרישות לעתודות, פעולות בשוק הפתוח, קביעת שיעורי ריבית מירביים לפיקדונות חיסכון ולפיקדונות למועד. העלאת שיעור הנזילות, רכישת ניירות ערך ממשלתיים וכד'. הפרדל רזרב סיסטם מהווה את המערך בעל העוצמה המוניטרית הגדולה ביותר בעולם. על פי החוק, הפרדל רזרב צריך להגיש לקונגרס דוח על מדיניותו פעמיים בשנה. את הפדרל רזרב מנהלת 'מועצת נגידים' (board of governors), המהווה את הקבוצה של מתווי המדיניות הראשיים של הפדרל רזרב סיסטם. מושבם בוושינגטון ותפקידם לפקח, לתאם ולשלוט על פעולות הבנקים של הפדרל רזרב. מועצת הנגידים מורכבת משבעה חברים הממונים על ידי נשיא ארה"ב, שצריך לקבל את אישור הסנט למינויים. תקופת המינוי היא לארבע-עשרה שנים. המינויים הם לסירוגין, כך שבכל שנתיים מתחלף חבר אחד של המועצה. אם נגיד נפטר או פורש לפני תום כהונתו, הבא אחריו יכהן רק לתקופה שנותרה עד לסיום הכהונה של זה שפרש. הנגידים באים ממחוזות שונים משום שהנשיא חייב לבחור אותם כך שיהיה ייצוג נאות של האינטרסים הפיננסיים, החקלאיים, התעשייתיים והמסחריים, תוך התחשבות בחלוקה הגיאוגרפית של המדינה.