פיחות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: develuation

פעולה יזומה על ידי השלטונות המוניטריים של מדינה - שלמטבע שלה יש שער חליפין קבוע - להקטין את ערך המטבע בהשוואה לזהב או למטבעות של מדינות אחרות. בישראל: יותר שקלים ליחידת מטבע חוץ. פעולת הפיחות נעשית, בדרך כלל, כדי לתקן מצב של גירעון במאזן התשלומים, משום שהתוצאה של הפיחות היא ייקור היבוא ומתן תמריץ ליצוא. כאשר חל פיחות - גדל, בדרך כלל, פדיון היצואנים במטבע מקומי, ורק כשעקומת הביקוש של חו"ל קשיחה לחלוטין - הפדיון נשאר ללא שינוי. אולם, מאחר שפיחות הוא רק אמצעי חיצוני ואינו עוסק בבעיות המרכזיות של כלכלת המדינה, הוא לבדו אינו יכול להיות אלא בעל השפעה זמנית. תיקון גירעון במאזן התשלומים באמצעות מדיניות פיחותים כרוך במגבלות רציניות המביאות לכך שהפיחות מחטיא תכופות את מטרותיו. (למשל: הפיחות אמנם מייקר את היבוא אך על ידי כך מביא להגדלת הוצאות הייצור; זאת ועוד, פיחות יוצר שינויים במחירים ואם הציבור תופס זאת כערעור היציבות, הדרישות שלו לשכר וכיוצ"ב יכול שיבטלו את התועלת שבפיחות מהר מאד). הפיחות יכול לתרום תרומה רצינית להבראת סחר החוץ רק אם קיימים במשק משאבים פנויים, בלתי-מנוצלים, שניתן להפנותם ליצוא או לייצור תחליפי יבוא. על אף הקשיים בביצוע פיחות מוצלח, נשאר הפיחות בארצות שונות אמצעי חשוב במדיניות כלכלית. הניסיון בפיחותים שבוצעו במשק הישראלי מלמד שרק כאשר מתקיימים תנאים מתאימים יעלו המחירים המקומיים והשכר בשיעור נמוך מהפיחות, ויישמר פיחות ריאלי. בדרך כלל הצליח פיחות כאשר הוא נעשה יחד עם קיצוץ ניכר בפעולות הממשלה (כדוגמת הפיחות של 1952), או כאשר הוא נעשה כשקיימת אבטלה ניכרת (כדוגמת הפיחות של 1967), או כאשר מצליחים לעקר חלק מהשפעת הפיחות על השכר (כפי שזה קרה בפיחות של 1974). כאשר עושים פיחותים בעת שחלה התרחבות בביקושים המקומיים, עולים המחירים המקומיים בשיעור גבוה מהפיחות ולמעשה נוצר ייסוף ריאלי; מה שאין כן כאשר עושים פיחותים על רקע של צמצום בביקושים המקומיים. פיחות הוא מונח המתייחס, כאמור, למטבעות שיש להם שער חליפין קבוע. כאשר שער החליפין הוא נייד, המטבע מופחת בשל כוחות השוק. פעולה הפוכה מכונה 'ייסוף'.


פיחות נעשה כאשר שער החליפין קבוע ולכן צורת העקומה היא מדרגית.