ביטוח כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: insurance

במונחים כלכליים: כל מה שמשמש להפחתת סיכון. בצורתו המוכרת ביותר, ביטוח נמכר באמצעות פוליסה שנרכשת מחברת ביטוח, אבל הגדרה רחבה יותר תכלול גם נייר ערך פיננסי (או כל דבר אחר) שמשמש לגידור, ובנוסף לכך כל סיוע שיעמוד לרשותנו למקרה של אסון. ביטוח יכול להיות מסופק על-ידי הממשלה בדרכים שונות, כולל תשלומי רווחה לחולים או מיעוטי הכנסה, והגנה משפטית מנושים במקרה של פשיטת רגל. ההגדרה המקובלת היא התחייבות גוף כלשהו לשַפות את הזולת במקרה של נזק תמורת תשלום מתאים. למושג אין הגדרה אחת ואחידה וזו משתנה על פי נקודת ראותו של המגדיר (מבטח, מבוטח, משפטן, כלכלן וכו') ועל פי מושא הביטוח. מבחינה כלכלית ביטוח הוא יצירת מאגר של כספים בו משתתפים רבים החשופים לסיכון מסוים, שממנו ישתלמו הסכומים לאותם יחידים שסבלו בפועל מנזק בשל אותו סיכון. הגוף המבטח עוסק אפוא בנטילת סיכונים ופיזורם כשהפיזור הוא על פני זמן (צבירת עתודות) ועל פני מרחב (ביטוח משנה). ביטוח אינו מונע נזק, או את הסתברותו, אלא רק מעביר את המעמסה הנובעת ממנו מהפרט אל הכלל. הסיכונים שהביטוח נוטל על עצמו צריכים להיות בני מדידה אנליטית וסטטיסטית שאינם הימור ושהסתברותם אפשרית אך לא ודאית (מלבד ביטוח חיים שבו האירוע אמנם ודאי אך קיימת אי-ודאות לגבי המועד שבו יקרה הסיכון המבוטח). מי שמקבל עליו את חובת השיפוי לנזק מכונה 'מבטח' (insurer); המשתתף ביצירת המאגר ומי שמקבל את השיפוי בקרות לו הנזק, הוא בעל הפוליסה, המכונה 'מבוטח' insured) התשלום בעד הסיכון - 'פרמיה' (premium); חייו, או רכושו, של המבוטח - 'סיכון' (risk); ההסתברות לאירוע הנזק - 'סכנה' (peril).