צמיתות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: serfdom

בהיסטוריה הכלכלית, צורת קשר בין בעל אדמות (אדון) לבין איכר בקשר לעיבוד הקרקע, ששררה באירופה בתקופה הפיאודלית. הצמית נדרש לשלם לאדון (לאציל) בעד הזכות לעבד את האדמה שהועמדה לרשותו, בצורה של עבודה ומִסים קבועים - שהיו מוסדרים בצורה מדויקת על פי הנוהג המקומי - והדבר הִקנה לו זכויות עליה. כלומר: שלא כמו עבד, הצמית היה בעל זכויות מסוימות שהעיקרית שבהן היתה זכותו לאדמה שעיבד. אמנם הצמית לא היה רשאי לעזוב את האדמה שעיבד על פי רצונו, אך מאידך גיסא האדון לא היה יכול לנשל אותו ממנה. החל מימי הביניים ועד לסוף המאה ה-18 הקיפה הצמיתות את רוב מדינות אירופה. שיטות דומות היו גם מחוץ לאירופה במקום שהיתה שיטה פיאודלית, ובכלל זה סין, יפן, הודו ועוד.