קיצוב כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rationing

הקצאה של סחורות ושירותים לאוכלוסייה בתקופת מחסור על ידי הממשלה, במחירים שהם נמוכים ממחיר שיווי המשקל שבין ההיצע והביקוש. במצב כזה, על מנת לחלק את ההיצע הקיים בצורה הוגנת בין כל האוכלוסייה קובעת הממשלה מדיניות קיצוב, על פי סדרי עדיפויות שונים. שיטת הקיצוב המקובלת היא באמצעות תלושים, המקנית זכות למצרך או לשירות במחיר ובכמות שנקבעו. תופעת לוואי של קיצוב היא לעתים קרובות שוק שחור. ניסיון העבר מוכיח שכדי שאמצעי פיקוח באמצעות קיצוב יצליחו, יש לרוב להפעיל גם אמצעים לספיגת כוח הקנייה שבידי האוכלוסייה. בישראל, הבסיס לקיצוב ולפיקוח על מחירים הוא בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שניתן להפעילו במצבי חירום בלבד. קיצוב יכול שיהיה גם מצד ההיצע כאשר המחיר שנקבע הוא גבוה ממחיר שיווי משקל ומדיניות הממשלה היא לשמור אותו. במקרה זה יש צורך בקיצוב ליצרנים כגון רישוי המקנה זכות למִכסות יבוא, זכות לאשראי מסובסד וכדומה. קיצוב מכונה גם 'מכסת צריכה' (consumption quota). (השווה: הקצאה).


מחיר שיווי משקל הוא בנקודה E ואולם אם המחיר של מוצר מסוים נקבע על ידי הממשלה בנקודה 0r הממשלה צריכה לקצוב את המוצר משום שהכמות המבוקשת במקרה זה היא Qs והכמות המוצעת רק Qr.