רמת הסתפקות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: satisfying level

1. בתורת הפירמה, מונח שהטביע הכלכלן ה. א. סימון (בעל פרס נובל) לציון הרמה והמטרות שאליהן שואפות הישויות העסקיות לגבי מרכיבים מסוימים כגון היקף המכירות, רווחים, נתח שוק וכדומה. בניגוד להנחה שהניחו הכלכלנים הניאו-קלאסיים שהמטרה היא הכברת רווחים, רמת הסתפקות אינה דווקא רווח מירבי. התורה הוצעה גם כחלופה להנחת הרציונליות של הכלכלנים. סיימון שאל רעיונות מהפסיכולוגיה וטען שתהליך קבלת החלטות של הפרט תלוי בעיקר במגבלות שלו. האדם הכלכלי יבחר באפשרות שעונה על סף מסוים של דרישות, ולא באפשרות שתואמת באופן מרבי את העדיפויות שלו. (ראה: סיפוק).
2. בתהליך קבלת החלטות, חיפוש אחרי חלופה מספקת ראשונה ולאו דווקא חיפוש אחרי החלופה הטובה ביותר האפשרית.