שְטָר כֶּסֶף כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: banknote

1. כסף נייר המוצא על ידי הבנק המרכזי, או בנק מורשה, בצורה של שטר חוב המשתלם למוכ"ז לפי דרישתו. שטר המשמש לתשלום במזומן והוא מהווה הילך חוקי של המדינה.
(בלועזית: בנקנוט) על פי חוק יסוד משק המדינה הדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות שישמשו הילך חוקי וכן הוצאתם יהיו על פי חוק. מאחר שכסף זה הופך להיות הילך חוקי על פי צו ממשלתי ולא בגלל ערכו או כיסוי שיש לו במתכת יקרה (כגון זהב או כסף) וערכו בא לו בשל האמונה המלאה וכושר האשראי של הממשלה שהנפיקה אותו. הוא מכונה גם כסף אשראי (credit money) או כסף אמון money flat) ).
לשטר ערך נקוב וסימנים מיוחדים המאפשרים זיהוי ומונעים זיוף. על פי חוק בנק ישראל כיום הוצאת שטרי כסף הם בסמכותו הבלעדית של בנק ישראל, הרשאי להוציא ולחזור ולהוציא מטבע בסכום שלא יעלה על הסכום שקבע נגיד הבנק בהתייעצותם עם הוועדה המייעצת ובאישור הממשלה. באנגליה שימשו כאב טיפוס לשטרי בנק אישורים שנתנו צורפי הזהב על הפקדת כסף בידם לשמירה, ושהפכו במשך הזמן למסמך שכנגדו היה לשלם כסף לפי דרישה. שטרי בנק הוצאו בעבר על ידי בנקים ציבוריים שונים, אך כיום מוצאים שטרות אלה כמעט רק על ידי בנקים מרכזיים של המדינות השונות, פרט למקרים יוצאים מן הכלל, כגון הבנק של סקוטלנד המוציא שטרות של סטרלינג המשמשים בסקוטלנד.
2. בחוק העונשין: כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבהּ הוצאו.