שכר מינימום כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: minimum wage

השכר הנמוך ביותר, שאותו מותר לשלם על פי החוק למי שמבצע עבודה. לשכר מינימום זכאים כל עובד ועובדת, שמלאו להם שמונה-עשרה שנים והמועסקים במשרה מלאה, כנהוג במפעלם. מי שעובד חצי משרה זכאי לחצי משכר המינימום, אם לא הגיע לסכום זה. שר העבודה הוסמך בחוק שכר מינימום להתקין תקנות לגבי נערים עובדים. בשכר המינימום נכללים שכר יסוד או שכר משולב, תוספת יוקר (אם אינה כלולה בשכר המשולב) וכן תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו. בשכר המינימום תיכלל פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, ובלבד שאינה עולה על 30% משכר העובד. חלק הפרמיה העולה על 30% משכר העובד לא ייכלל בחישוב שכר המינימום. לא ייכללו בשכר המינימום תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת משמרות, משכורת 13, מענקים שנתיים וכן החזר הוצאות כגון: הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות. אי תשלום שכר מינימום הוא עבירה פלילית.