תועלת צפויה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: expected utility

בתהליך קבלת החלטות, התועלת הצפויה מפעולה מחושבת על ידי הכפלת ההסתברות והתועלת של כל אחת מהתוצאות האפשריות. בתנאי סיכון, לכל אחת מהפעולות החלופיות יש מספר תוצאות אפשריות, וניתן לחשב את הסיכוי שכל אחת מהתוצאות האלו תתממש. בתנאים אלה מוצע למקבל ההחלטה לבחור באותה פעולה שתועלתה הצפויה היא הגדולה ביותר. (לדוגמה: כשפלוני מתלבט אם להשקיע 10,000 ש"ח בעסקה א' שבה יש לו סיכוי של 4/5 להכפיל את כספו, וסכנה, שסבירותה 1/5, שיאבד את כל כספו, או בעסקה ב' שבה תהיה לו הכנסה בטוחה של 1000 ש"ח - מציעה התורה לבחור בעסק א' משום, שהרווח הצפוי מעסקה א' גדול מהרווח הוודאי מעסקה ב' (הרווח הצפוי של עסקה א' הוא 6000 ש"ח: (1000-) X 1000 + 1/5 X 4/5). בדוגמה האמורה, למען הפשטות, היחס לערכים כספיים הוא כאילו היו ערכי תועלת. למעשה אין זה כך. פון-נוימן (Von-Neumann) ומורגנשטרן (Morgenstern) טוענים שהחלטות המבוססות על ערכי תועלת צפויה יהיו שונות מאלה המבוססות על ערכי כסף צפוי, משום שקיימת תועלת שולית פוחתת של הכסף. תועלת פוחתת זו משפיעה על גישת מקבל ההחלטות לסיכון לכן, למשל, הפסד של שקל הוא גדול יותר מרווח של שקל. מכאן שאם לגבי השקעה מסוימת ההסתברות להרויח שווה להסתברות להפסיד, ההשקעה לא תתבצע. (ראה: מדד תועלת).