בנק ישראל כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bank of Israel

שמו של הבנק המרכזי בישראל שהוקם על ידי הממשלה באוגוסט 1954. הבנק הוקם על פי חוק מיוחד - חוק בנק ישראל הנותן לו מעמד נפרד, מבחינה משפטית, מהממשלה. על תפקידיו העיקריים של הבנק נמנים: פיקוח על הבנקים; לשמש כבנקאי הממשלה וסוכן פיסקלי יחיד שלה; הזכות הבלעדית להנפיק את המטבע החוקי של המדינה; לקיים את מִנהל מלוות המדינה; ניהול חשבונות הסילוקין עם הבנקים המרכזיים של ארצות חוץ שעמהן מקיימת הממשלה הסכמי סחר ותשלומים; ייצוג המדינה כלפי מוסדות פיננסיים בינלאומיים כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי לשיקום ופיתוח. הבנק ממונה על ביצוע המדיניות המוניטרית של הממשלה ובאמצעותו יש לממשלה תפקיד נכבד ביותר בשוק ההון. במסגרת תפקידו הוא מסדיר את אמצעי התשלום במשק ואת היקף האשראי, שיעורו וייעודו על ידי הוראות הנזילות, ניכיון משנה או מתן הלוואות למוסדות הבנקאיים ועל ידי פעולות בשוק הפתוח. בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל ולידו פועלת מועצה מייעצת וועדה מייעצת.