תורת משחקים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: game theory
טכניקה לקבלת החלטות בנוגע לדרכי פעולה עדיפות במצב של התנגשות, אשר בה התחרות בין שתי פירמות מנותחות כמשחק. תורת המשחקים עוסקת ביחסי גומלין אסטרטגיים בין מספר מקבלי החלטות . במפגש אסטרטגי כזה כל שחקן מודע לכך שפעולותיו משפיעות על מעשי השחקנים האחרים ופעולותיהם משפיעות עליו. תורת המשחקים מנתחת כיצד השפעות הדדיות אלה מנתבות את החלטות השחקנים ומובילות לתוצאה הסופית. התורה מהווה אוסף של מודלים לקבלת החלטות רציונליות במצבים אינטראקטיוויים. המשחק משתמש במודלים הגיונים ומתמטיים הכוללים מספר משתנים, חלקם ידועים וחלקם בלתי-ידועים. לשון אחר: תורת המשחקים משתמשת בתהליכים מתמטיים כדי לקחת בחשבון משתנים שאינם בשליטתו של המתמטיקאי. בתורת המשחקים המשחק נכנס לנעליו של האחר, מנסה לראות מה הכי טוב בשבילו וחוזר לנעליו כדי להחליט על צעדיו. כל פירמה בוחרת את האסטרטגיה שלה, כשהיא מודעת להשפעה שיש להתנהגות הפירמה השניה על השוק, ומנסה לצפות את אשר תעשה השניה. כל פירמה מנסה לפתח את דרך הפעולה הטובה ביותר כדי להגיע לתוצאות האופטימליות. לתורת המשחקים שימושים בכלכלה, בסטטיסטיקה ואף בפסיכולוגיה ובפתרון בעיות צבאיות. יש שהציעו לתורת המשחקים את השם 'יישוב ניגודים' (resolution of conflicts), המתאר את נושא המחקר של תורה זו בייתר דיוק. בעיה אופיינית בתורת המשחקים עוסקת בשני משתתפים או יותר שלהם רצונות מנוגדים, או מנוגדים חלקית. לכל אחד מהמשתתפים רק שליטה חלקית במצב, והתוצאה הסופית נקבעת על ידי פעולות כל המשתתפים. (לדוגמה: שני יצרנים בעלי חזקה על מוצר, שמחירו נקבע על ידי סכום התפוקות של שניהם, ומטרתם להגיע לייצור שיביא את השוק לנקודת שיווי משקל). משחקי מזל - בהם מהלכי הפעולה נקבעים על ידי גורמים הסתברותיים - הם תת ענף של תורת המשחקים. התורה הוצגה לראשונה כשהיא מותאמת לתורת הכלכלה בשנת 1928 על ידי המתמטיקאי ההונגרי-אמריקני ג'ון פון ניומן (1957-1903) ואוסקר מורגנשטרן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: game theory
טכניקה לקבלת החלטות בנוגע לדרכי פעולה עדיפות במצב של התנגשות, אשר בה התחרות בין שתי פירמות מנותחות כמשחק. תורת המשחקים עוסקת ביחסי גומלין אסטרטגיים בין מספר מקבלי החלטות . במפגש אסטרטגי כזה כל שחקן מודע לכך שפעולותיו משפיעות על מעשי השחקנים האחרים ופעולותיהם משפיעות עליו. תורת המשחקים מנתחת כיצד השפעות הדדיות אלה מנתבות את החלטות השחקנים ומובילות לתוצאה הסופית. התורה מהווה אוסף של מודלים לקבלת החלטות רציונליות במצבים אינטראקטיוויים. המשחק משתמש במודלים הגיונים ומתמטיים הכוללים מספר משתנים, חלקם ידועים וחלקם בלתי-ידועים. לשון אחר: תורת המשחקים משתמשת בתהליכים מתמטיים כדי לקחת בחשבון משתנים שאינם בשליטתו של המתמטיקאי. בתורת המשחקים המשחק נכנס לנעליו של האחר, מנסה לראות מה הכי טוב בשבילו וחוזר לנעליו כדי להחליט על צעדיו. כל פירמה בוחרת את האסטרטגיה שלה, כשהיא מודעת להשפעה שיש להתנהגות הפירמה השניה על השוק, ומנסה לצפות את אשר תעשה השניה. כל פירמה מנסה לפתח את דרך הפעולה הטובה ביותר כדי להגיע לתוצאות האופטימליות. לתורת המשחקים שימושים בכלכלה, בסטטיסטיקה ואף בפסיכולוגיה ובפתרון בעיות צבאיות. יש שהציעו לתורת המשחקים את השם 'יישוב ניגודים' (resolution of conflicts), המתאר את נושא המחקר של תורה זו בייתר דיוק. בעיה אופיינית בתורת המשחקים עוסקת בשני משתתפים או יותר שלהם רצונות מנוגדים, או מנוגדים חלקית. לכל אחד מהמשתתפים רק שליטה חלקית במצב, והתוצאה הסופית נקבעת על ידי פעולות כל המשתתפים. (לדוגמה: שני יצרנים בעלי חזקה על מוצר, שמחירו נקבע על ידי סכום התפוקות של שניהם, ומטרתם להגיע לייצור שיביא את השוק לנקודת שיווי משקל). משחקי מזל - בהם מהלכי הפעולה נקבעים על ידי גורמים הסתברותיים - הם תת ענף של תורת המשחקים. התורה הוצגה לראשונה כשהיא מותאמת לתורת הכלכלה בשנת 1928 על ידי המתמטיקאי ההונגרי-אמריקני ג'ון פון ניומן (1957-1903) ואוסקר מורגנשטרן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון.
