תיעוש כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: industrialization

1. החדרת טכניקה של מכונות ומיכון על בסיס רחב בתוך המדינה תוך שימת דגש על תעשייה (בעיקר במדינות שכלכלתן מתבססת על חקלאות), במגמה להעלות את רמת החיים באותן מדינות.
2. מכלול היחסים המאפיינים את החברה התעשייתית המודרנית. התיעוש מאופיין על ידי התקדמות טכנית מתמדת החל מהמיכון ( במהפכה התעשייתית ) ועד לרובוטיזציה. התיעוש מלוּוה, בדרך כלל, בריכוז גובר של הייצור בתוך מפעלים וביצירת יחידות גדולות תוך הגדלת חלוקת העבודה. המושג מזוהה, בדרך כלל, עם הפיתוח רב ההיקף שחל בקפיטליזם ושהביא לשינויים יסודיים במבנה המשק הלאומי. המשק הטבעי התפרק ונוצרו יחסים חדשים בין בעלי ההון, היזמים, העובדים והמערכת הניהולית. נוצר משק סחורות מובהק, המבוסס על חליפין; עלה משקלם של התעשייה, הבנייה, התחבורה והמסחר וירד משקלן של החקלאות והמלאכה הזעירה. כן חלו התרחבות מהירה של סחר החוץ, התפתחות מוסדות מימון מסועפים וכיו"ב. (ראה: דה-תיעוש).