בסיס דו-מתכתי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bi-metal standard

מערכת מוניטרית המבוססת על יחידות מטבע המוגדרות במונחים של שתי מתכות, בדרך כלל מטבעות זהב וכסף. מאחר ובשיטה זו נשקפת סכנה של פיחות ערכו של סוג מתכת אחד לעומת השני, הרי שבמרבית המקרים הם קשורים זה לזה ביחס חליפין קבוע הנקבע לפי משקלם ותכולת המתכת שלהם. בעליהם יכול, על פי בחירתו, להמירם אלה באלה ואוצר המדינה מקבל מטילי מתכות אלה להטבעת מטבעות בכל כמות שמוצעת לו. שיטה זו ננטשה בחלק מהארצות עוד בראשית המאה ה-19 ובאחרות היתה נהוגה עד למלחמת העולם הראשונה. חסידיה של שיטה זו טענו כי השימוש בשתי מתכות כבסיס למטבע מבטיח למשק יותר יציבות מאשר בסיס חד-מתכתי. המציאות לא אִמתה הנחה זו. גילוי מקורות חדשים של זהב וכסף זעזע מדי פעם את ערך המטבעות בארצות שבהן שיטה זו היתה נהוגה, אם בכלל ואם לגבי ערכם היחסי ההדדי. הדבר הביא לכך שרוב הארצות עברו לבסיס חד-מתכתי, בעיקר לזהב. על בסיס הסתכלות בשיטה הדו-מתכתית ניסח הכלכלן האנגלי תומס גרשהם את החוק הקרוי על שמו. (ראה: חוק גרשהם.)