בסיס סחורה כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: commodity currency

1. השיטה בסחר חליפין שבה מאמצים סחורה מסוימת כבסיס לביצוע עסקות מסוימות. מספר רב של סחורות כאלה שימשו בתקופות שונות ובמקומות שונים כבסיס זה - החל בזהב, כסף, יהלומים, צדפים, פרוות וכדומה ועד לעבדים ונשים. בדרך כלל הסחורה ששימשה ככסף היתה זו שהיא במחסור יחסי ושהביקוש לה היה גדול. אולם, כדי שסחורה תוכל לשמש ככסף היה עליה להיות בעלת תכונות מסוימות: עליה להיות בת-קיימא; בעלת טיב אחיד ושניתן לחלקה לחלקים קטנים שישמרו על ערכם היחסי; שתהיה נוחה להעברה גם במקרה של עסקות גדולות; ובעיקר שתיתן ביטחון, ברמה גבוהה, שאפשר יהיה להשתמש בה כאמצעי חליפין המתקבל על ידי החברה לא דווקא משום ערכו הישיר כמוצר. לא כל הסחורות ששימשו ככסף ענו על קריטריונים אלה במידה שווה.
2. כסף שערכו כסחורה שווה לערכו הנקוב כמטבע; לדוגמה, מטבעות זהב שהיו נהוגים בארצות מסוימות בעבר.