גירעון תקציבי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: budget deficit

1. כללית, מצב המציין כי התחייבויות, או הוצאות, שנעשו בסעיפי תקציב שונים עולים על הסכומים שהוקצאו להם באותו תקציב.
2. בתקציב מדינה, הפער הנוצר כאשר ההכנסות המתוכננות של הממשלה נופלות מהוצאותיה; לשון אחר: כאשר ההכנסות ממִסים, מאיגרות וממכירת שירותים נמוכות מההוצאות. גירעון בתקציב פירושו חיסכון שלילי של הממשלה. הגירעון ממומן על ידי מלוות מהבנק המרכזי, מבנקים מסחריים או מהציבור הרוכש איגרות חוב ממשלתיות. משמעות הגירעון היא הזרמת כספים נוספים למשק והגדלת אמצעי התשלום. אם הגירעון ממומן על ידי הזרמת כספים לאורך זמן, תיווצר אינפלציה התואמת את שיעור ההזרמה (ראה: הדפסת כסף). גירעון כזה יכול שייווצר אם בשל אי-יכולתה של הממשלה להשתלט על הוצאותיה (ואז הוא נוצר מאונס), ואם מרצון (במסגרת מדיניות אנטי-מחזורית שבה הממשלה קובעת מראש תקציב גירעוני כדי שישמש מייצב פיסקלי). הממשלה יוצרת במקרה האחרון בכוונה גירעון על ידי הקטנת המִסים, או על ידי הגדלה של הוצאותיה מעל להכנסותיה באמצעות עבודות יזומות, הרחבת שירותים וכו', ובכך מגדילה את ההכנסה הפנויה של היחידים כדי שייווצר ביקוש מצרפי שיפעיל גורמי ייצור מובטלים. ניסיון להפעיל את המשק באמצעות הגדלת מִסים במקרה כזה גורמת לירידה בביקוש ולכן אינה יכולה להוות שיטה להפעלת גורמי הייצור המובטלים. (ראה: מימון גירעוני.)