הגבלת יבוא
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: import restrictions
פיקוח שמטרתו להקטין את היבוא על ידי הטלת מכסים, מכסות והיטלים מיוחדים על ידי הגבלת הסכומים במטבע חוץ העומדים לרשות היבוא, על ידי העמדת דרישות שונות כתנאי לקבלת רישיונות יבוא או על ידי מחסומים לא-תעריפיים אחרים. הגבלות יבוא והשפעה על היקפו והרכבו יכול שיינתנו גם באמצעות מתן סובסידיות לייצור מקומי על מנת שיתחרה בסחורות המיובאות, הסכמים דו-צדדיים המגבילים אותו, פיחות מטבע המייקר את היבוא או ריבוי שערי חליפין אפקטיביים למטבע, בהתאם לסוג היבוא וכדומה. המטרה של הגבלת יבוא יכול שתהיה שמירה על יתרת מטבע החוץ של המדינה, הגדלת הכנסות המדינה, שינוי בחלוקת הכנסה הלאומית וכיוצ"ב. הגבלת יבוא חד-צדדית, ללא הסכם עם מדינות אחרות, גוררת אחריה, בדרך כלל, פעולות תגמול כנגד המדינה המטילה את ההגבלות ומקטינה את אפשרויותיה היא ליצוא, גורמת למחירים גבוהים יותר לתוצרת מקומית בתוך המדינה ולעיוותי מחירים (כלומר: יחס המחירים בין המוצרים בתוך המדינה השונה מיחס המחירים העולמי, האמיתי) ומפלה בין סחורות ושירותים לבין עסקות אחרות במאזן התשלומים. תוצאות כאלה מבטלות חלק ניכר מהיתרונות שהמדינה רצתה להשיג על ידי פיקוח על היבוא. בסופו של דבר, גורמים העיוותים הנוצרים בשל ההגבלות להקצאה לא יעילה של גורמי הייצור במשק, להחלטות לא יעילות בדבר כמות וסוג הצריכה, ולבסוף - לפגיעה ברמת הרווחה של הפרטים במשק.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: import restrictions
פיקוח שמטרתו להקטין את היבוא על ידי הטלת מכסים, מכסות והיטלים מיוחדים על ידי הגבלת הסכומים במטבע חוץ העומדים לרשות היבוא, על ידי העמדת דרישות שונות כתנאי לקבלת רישיונות יבוא או על ידי מחסומים לא-תעריפיים אחרים. הגבלות יבוא והשפעה על היקפו והרכבו יכול שיינתנו גם באמצעות מתן סובסידיות לייצור מקומי על מנת שיתחרה בסחורות המיובאות, הסכמים דו-צדדיים המגבילים אותו, פיחות מטבע המייקר את היבוא או ריבוי שערי חליפין אפקטיביים למטבע, בהתאם לסוג היבוא וכדומה. המטרה של הגבלת יבוא יכול שתהיה שמירה על יתרת מטבע החוץ של המדינה, הגדלת הכנסות המדינה, שינוי בחלוקת הכנסה הלאומית וכיוצ"ב. הגבלת יבוא חד-צדדית, ללא הסכם עם מדינות אחרות, גוררת אחריה, בדרך כלל, פעולות תגמול כנגד המדינה המטילה את ההגבלות ומקטינה את אפשרויותיה היא ליצוא, גורמת למחירים גבוהים יותר לתוצרת מקומית בתוך המדינה ולעיוותי מחירים (כלומר: יחס המחירים בין המוצרים בתוך המדינה השונה מיחס המחירים העולמי, האמיתי) ומפלה בין סחורות ושירותים לבין עסקות אחרות במאזן התשלומים. תוצאות כאלה מבטלות חלק ניכר מהיתרונות שהמדינה רצתה להשיג על ידי פיקוח על היבוא. בסופו של דבר, גורמים העיוותים הנוצרים בשל ההגבלות להקצאה לא יעילה של גורמי הייצור במשק, להחלטות לא יעילות בדבר כמות וסוג הצריכה, ולבסוף - לפגיעה ברמת הרווחה של הפרטים במשק.
