הכנסה לאומית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: national income

סך כל התמורות המשתלמות לגורמי הייצור במדינה בתקופה מסוימת (בדרך כלל שנה), בכל פעילותם הכלכלית. זה נתון כמותי המשקף את ממדי הפעילות של המשק הלאומי באותה תקופה. ההכנסה הלאומית כוללת אפוא את תפוקת כל המפעלים שבבעלות תושבי המדינה - לרבות מפעלים שבבעלותם בארצות חוץ - ובניכוי הכנסתם של גורמי ייצור שאינם שייכים לתושבי המדינה. הרכב ההכנסה הלאומית יהיה, אם כן, שכר, משכורת ותנאים סוציאליים המשולמים בתמורה לעבודה, ריבית כתמורה להון חוץ, דיבידנד (בניכוי זה ששולם לחברות-בת וחברות שלובות ורווחים שלא חולקו) כתמורה להון עצמי, ליוזמה ולסיכון, רנטה כתמורה לשימוש בנכסים קבועים ומִסים ישירים של פירמות. מכאן שהכנסה לאומית שווה לשכר עבודה, פלוס רנטה, פלוס דיבידנד, פלוס רווחים שלא חולקו בפירמות בע"מ, פלוס רווחים של פירמות שלא בע"מ. מבחינה זו הכנסה לאומית היא מדידת התפוקה מנקודת ראות של התמורה לבעלי גורמי הייצור; ולכן, ערך ההכנסה הלאומית שווה לערך התפוקה הלאומית הנקייה. אולם ניתן להגדיר הכנסה לאומית על פי שלוש בחינות: האחת, כאמור, מבחינת התקבולים - סך כל ההכנסות שנתקבלו על ידי תושבי מדינה כתמורה בעד השירותים שסיפקו גורמי הייצור שבבעלותם; השנייה, מבחינת המקור - סך כל הערך המוסף של פירמות, משקי בית וההכנסה הנובעת מהמגזר הממשלתי; והשלישית, מבחינת השימוש בה - סך ההוצאות שהוצאו על תצרוכת, השקעה ושירותי הממשלה. מאחר שגורמי הייצור השונים מתחלקים בתוספת הנובעת מייצור, ההכנסה הלאומית שווה לתוצר הלאומי הנקי. עלייה בהכנסה הלאומית, במונחים ריאליים, פירושה עלייה בפעילות הכלכלית של המשק, ולהפך. תפיסה זו פותחה בעיקר על ידי ג'ון מיינרד קיינס ותלמידיו על בסיס ניתוח הכנסה.