הסכם כללי לתעריפי מכס וסחר (גאא"ט) כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: general agreement on tariffs and trade (G.A.T.T.)

הסכם בינלאומי שנחתם בג'נבה בשנת 1947, שמטרתו להפחית ברחבי העולם את מגבלות המכס ולהתגבר על מכשולים העומדים בדרכו של הסחר הבינלאומי. ההסכם נחתם על ידי עשרים ושלוש מדינות שייצגו כשבעים וחמישה אחוזים מהסחר העולמי, אך לא כלל את אזורי ההשפעה באותו מועד של בריה"מ וסין. כיום חתומות על ההסכם למעלה ממאה מדינות. גאט"ט. מבוסס על שני עקרונות: האחד - ההדדיות בליברליזציה של הסחר, והשני - אי-אפליה. כדי לקיים את אלה יש לשים קץ לסעיפי האומה המועדפת ביותר בהסכמי סחר, ועל פי ההסכם על כל המדינות שהצטרפו אליו להעניק זכות זו, האחת לשנייה, בכל הנוגע ליבוא וליצוא. כמו כן, גאט"ט. (שהוא גם מוסד וגם הסכם) פועל לביטול מִכסות, סובסידיות ואפליה מסחרית ולהפחתת תעריפי מכס. עם זאת במקרים מסוימים גאט"ט. מרשה לסטות מעקרונות אלה, כגון כאשר למדינה יש קשיים חמורים במאזן התשלומים שלה, או כאשר הגידול ביבוא פוגע בצורה רצינית בייצור המקומי, או כאשר הכלכלה היא עדיין צעירה וזקוקה לעזרה ממשלתית. בשל היקפו ורב-גוניותו יש לגאט"ט. חולשות, אך עם זאת, זהו הפורום החשוב ביותר שבו דנים בסחר הבינלאומי, ובסיבובי השיחות השונות שהוא מקיים (עד כה עשרה במספר, כולל סיבוב קנדי וסיבוב טוקיו) הוא הצליח להוריד את שיעורי המכס באופן ניכר, אף שאין לו כוח ממשי ואף שיש גופים, כגון האיחוד האירופי, המנוגדים למטרותיו. גאט"ט. משמש גם כבורר כאשר יש טענה של הפרה של הסכמי הסחר הבינלאומיים. ישראל נתקבלה כחברה זמנית בגאט"ט. בשנת 1959 והפכה לחברה קבועה בשנת 1962.