הסכם סילוקין כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: clearing agreement

בהסכם סחר דו-צדדי, הסכם הבא להקל על התשלומים ההדדיים, כשההתחשבנות נעשית לרוב, באמצעות הבנקים המרכזיים של המדינות שהם הצדדים להסכם. במסגרת ההסכם נפתח חשבון בבנקים המרכזיים של המדינות ודרכו מועברים רישומי החובה והזכות של העסקות (במלואן או בחלקן) על פי הנובע מההסכם. בסוף התקופה שנקבעה, הצד החייב מעביר לצד הזכאי את ההפרש במטבע שעליו הוסכם מראש. מטבע זה יכול שיהיה המטבע הלאומי של כל אחת מהן, או מטבע של מדינה שלישית שאיננה צד להסכם. בשיטה זו היצואנים והיבואנים אינם משלמים או מקבלים, בהתאם למקרה, את התמורה ישירות מהצד השני, אלא מהבנק המרכזי בארצם. הסכם כזה מכונה גם 'הסכם תשלומים דו-צדדי' (bilateral payments agreement).